הסוחר מוונציה בעיבודו ובימויו של אברהם עוז משלב את עלילת הקומדיה הקלאסית של שקספיר עם נושאים מרכזיים בחיינו כיום: משנאת האחר והזר, לאומיות וגזענות ובעיית הפליטים ועד ליחסי הון - שלטון ושלטון - תקשורת. בהפקה מודרנית וקצבית זו, המציינת 400 שנה למותו של שקספיר ו-500 שנה לייסוד הגטו היהודי בוונציה - הגטו הראשון בעולם, מוצגת הרפובליקה המסחרית התוססת של וונציה כאולם בורסה מודרני סואן והאי בלמונט, שאינו רחוק משאונה של ה"סיטי" הוונציאנית, כמשכנם היוקרתי של אנשי העלית הכלכלית והשלטונית של הרפובליקה. אביה של פורציה, שנפטר מעט לפני תחילת העלילה, היה ידידם ובן בריתם של דוכסית וונציה, אנטוניו הסוחר העשיר ובלאריו, המשפטן הוונציאני: אלה ואחרים שותפים ל"כת זהב", אגודה חשאית הסוגדת לזהב שעליו נשענת כלכלת ונציה, והמונעת מזרים בתחבולות מתוחכמות כל גישה לאוצרות הזהב של הרפובליקה. היהודים, שגורשו זה עתה מספרד ופורטוגל, נעים כפליטים בדרכי אירופה ומבקשים למצוא בוונציה מקלט מיני, אזרחי וכלכלי; אבל ניכורם המתנשא של אנשי וונציה לזרים, והשתקעותם בעולמם הרומנטי המיוסד על תאוות בצע, ותבוסתו של שיילוק בבית המשפט מתוקף "חוקי חירום" שתוקף תחולתם על "טרוריסטים זרים",  גורמים ליהודים לשוב וללבוש את בגדי הפליטים ולבקש את גורלם במקום אחר.