הסוחר מונציה

בתרגומו, עיבודו ובבימויו של אברהם עוז

ברוח תפיסתו של שקספיר המאפיין את חברת ונציה כאפופת מוסיקה ומחול קרנבלי, רוויה גם ההפקה הנוכחית בשפת במה צבעונית של תנועה, נעימה וריקוד. מבלי לזנוח את ז'אנר הקומדיה הרומנטית, הרי המחזה כולו, המוצג בבגדים מודרניים,  והריאלטו אינו אלא אולם מניות בבורסה בת זמננו, נתון בתוך עלילת מעטפת של תחקיר טלוויזיוני אקטואלי אודות "מסכת שיילוק", המשולב בראיונות 
ופרשנות.


מאת: ויליאם שקספיר
עיבוד בימוי ועריכה מוסיקלית: אברהם עוז - תרגום
תפאורה ותאורה: טל יצחקי
מוסיקה מקורית: יובל מסנר
כוריאוגרפיה: רן בן דרור
תאום אמנותי: ג`ודי קופפרמן

משתתפים: סוהיל חדד, דן תורג`מן, אביאל שיליאן, שולה רווח/הדר לוין, מירב חזן , קורין סויסה/ניסנה מולוק, דניאל
גרטמן, אלעד קונפינו , שגיא קרישר/ליאור ביטון/סובחי הוסרי, כלנית כץ/דנה אילן

הסוחר מוונציה בעיבודו ובימויו של אברהם עוז משלב את עלילת הקומדיה הקלאסית של שקספיר עם נושאים מרכזיים בחיינו כיום: משנאת האחר והזר, לאומיות וגזענות ובעיית הפליטים ועד ליחסי הון - שלטון ושלטון - תקשורת. בהפקה מודרנית וקצבית זו, המציינת 400 שנה למותו של שקספיר ו-500 שנה לייסוד הגטו היהודי בוונציה - הגטו הראשון בעולם, מוצגת הרפובליקה המסחרית התוססת של וונציה כאולם בורסה מודרני סואן והאי בלמונט, שאינו רחוק משאונה של ה"סיטי" הוונציאנית, כמשכנם היוקרתי של אנשי העלית הכלכלית והשלטונית של הרפובליקה. אביה של פורציה, שנפטר מעט לפני תחילת העלילה, היה ידידם ובן בריתם של דוכסית וונציה, אנטוניו הסוחר העשיר ובלאריו, המשפטן הוונציאני: אלה ואחרים שותפים ל"כת זהב", אגודה חשאית הסוגדת לזהב שעליו נשענת כלכלת ונציה, והמונעת מזרים בתחבולות מתוחכמות כל גישה לאוצרות הזהב של הרפובליקה. היהודים, שגורשו זה עתה מספרד ופורטוגל, נעים כפליטים בדרכי אירופה ומבקשים למצוא בוונציה מקלט מיני, אזרחי וכלכלי; אבל ניכורם המתנשא של אנשי וונציה לזרים, והשתקעותם בעולמם הרומנטי המיוסד על תאוות בצע, ותבוסתו של שיילוק בבית המשפט מתוקף "חוקי חירום" שתוקף תחולתם על "טרוריסטים זרים",  גורמים ליהודים לשוב וללבוש את בגדי הפליטים ולבקש את גורלם במקום אחר.