פנטסיה היסטורית על העלייה הראשונה ושורשי הציונות, שבמרכזם פרשת חייו של יוסף פיינברג, ממייסדי ראשון לציון, ששכנע את הברון רוטשילד לתמוך בהקמת המושבות היהודיות בפלשתינה, ולימים הפך לאחד ממנהיגי המרד כנגד פקידי הברון. כל השאלות הפתוחות בדבר החלום הציוני והשלכותיו על מגשימיו וכל הסובבים אותם, נשים וגברים, ערבים ויהודים, מוצגות בו, ונשמעות כאילו נשאלו היום. כתבו עלינו: "מומלץ בכל לשון של המלצה!" (פרופ' אוריאל פרוקצ'יה) "הישג מרתק של שפה פיוטית ודרמטית" (מאיה בז'רנו) "חוויה תיאטרונית נפלאה" " מעורר תהיות ומחשבות רבות על עצם קיומנו במקום הזה"(פרופ' הרי גולומב) "המחזה כביר, הכתיבה מופלאה... פיינברג (אביאל שיליאן) נוכחות גברית מקסימה, התמודד בכבוד עם תפקיד בנפח שקספירי" (גיל פרנק) "המחזה מרגש. אני לא שמעתי, אף פעם, בשום תיאטרון ישראלי, ולא קראתי בשום פרוזה עברית, את מה שיוסף פיינברג אומר: מונולוגים שערכם עצום" (יצחק לאור) "לו היה בידי, הייתי מחייב כל תיכון לצפות בהר תפארת" כטקסט המחייה את העלייה הראשונה הנשכחת, ואת התהוותו של החלום הציוני על המתחים והאלימות המקופלים בו, באמצעות פרשת חייו הסוערת של יוסף פיינברג" (פרופ' יגיל לוי) "ממזג את הדראמטי-אינדווידואלי במהלך אֶפִּי כולל, ומהדהד בכך עקרונות ברכטיאניים "קלאסיים". אכן, הישג יוצא מהכלל" (פרופ' משה צוקרמן).