סונטה 29
מתוך “סונטות לאורפיאוס”, ספר שני
מאת: ריינר מריה רילקה
מגרמנית: אברהם עוז
חוּשׁ אֵיך נְשִׁימָתְךָ תַּרְחִיב חָלָל.
מִכַּף הַפַּעֲמוֹן צְלִילְךָ תַּרְעִים
אֶל שְׁחוֹר הַלֵּיל. אֲשֶׁר בְּשָׂרְךָ יֹאכַל
יַגְבִּיר כֹּחוֹ וְיֶחֱזַק מִטֶּרֶף.
לֵךְ בְּגִּלְגּוּל וְשׁוּב כְּהֶרֶף עַיִּן.
אֵיזֶה אָבְדָּן יַכְמִיר לִבְּךָ בְּלִי הֶרֶף?
אִם הַמַּשְׁקֶה יֵמַר, הֱיֵה לְיָיִן.
בְּלֵיל שִׁפְעָה מַלֵּא חוּשֶׁיךָ כֹּחַ,
שְׁבוּיֵי טַבַּעַת קֶסֶם קַדְמוֹנִי,
לָחוּשׁ סוֹד הַמִּפְגָּשׁ הַתִּמְהוֹנִי.
אִם הָאַרְצִי שִׁמְּךָ יָעֵז לִשְׁכֹּחַ
לְחַשׁ לְדֹּם הָאָרֶץ: שָׁט אֲנִי.
אֱמֹר לִזְרֹם הַמַּיִּם: הִנְנִי!